שמונה מקצועות שהטיוטות שלהם מחזיקות סודות של אחרים
Private Writing Assistant
בדיקת דקדוק ושכתוב טקסט עם בינה מלאכותית שפועלת במכשיר שלך. בחינם.
הוספה ל-Chrome
הוספה ל-Safari
מנהלת משאבי אנוש מנסחת מכתב התראה ביום רביעי בערב: שם העובד, שלוש תלונות, שורה על בעיה רפואית. לפני שהיא שולחת אותו לעורכת הדין לבדיקה, היא מדביקה אותו בבודק דקדוק אונליין כדי לסדר את הניסוח. המכתב יגיע לאדם אחד. הטיוטה כבר הגיעה לשרת של מישהו אחר.
בקצרה
כל מקצוע שבו טיוטה מחזיקה סודות של אנשים אחרים: עורכי דין, רופאים ומטפלים, שוטרים, עיתונאים, אנשי משאבי אנוש, רואי חשבון, עובדי ציבור וחוקרים שמחויבים לסודיות. הטיוטות שלהם מזכירות בשמם לקוחות, מטופלים, נפגעים, מקורות ועובדים, עוד לפני שמישהו החליט מה לשתף. כלי כתיבה שרץ במחשב שלך יכול לבדוק את הטיוטות האלה בלי לקבל אותן.
טיוטה אומרת יותר מהגרסה הסופית
טיוטה ראשונה היא המקום שבו חושבים על הדף. יש בה השמות המלאים, ההשערות, הפרטים שיימחקו אחר כך וההערות לעצמך. הגרסה ששולחים או מפרסמים נקייה יותר, כי החלטת מה הקוראים צריכים. כלי כתיבה אונליין אף פעם לא רואה את ההחלטה הזו. הוא רואה את הטיוטה, כל מילה בה, ברגע שמבקשים ממנו לבדוק.
דיברתי עם מ. כהן (שכנה, לא רוצה שיפרסמו את שמה) שראתה את הטנדר האפור מול בית מספר 14 ב-23:00.
שכנה סיפרה שראתה טנדר מול הבית בשעת לילה מאוחרת.
המשפט שפורסם מגן על השכנה. הטיוטה נוקבת בשמה, מספרת שביקשה שלא יפרסמו אותו ומצביעה על הבית. אם הטיוטה עברה דרך כלי ששולח טקסט לשרת, העותק הזה כבר קיים במקום אחר.
המקצועות שבהם זה הכי חשוב
- עורכי דין ונוטריונים: שמות לקוחות, עובדות התיק, אסטרטגיה וסכומי פשרה.
- רופאים, אחיות ומטפלים: אבחנות, תרופות ומה שמטופל אמר בסוד.
- שוטרים וחוקרים: נפגעים, עדים וחשודים, הרבה פעמים לפני שהוגש כתב אישום.
- עיתונאים: מקורות וממצאים שעוד לא פורסמו.
- אנשי משאבי אנוש: תלונות, בעיות ביצועים, בריאות ושכר.
- רואי חשבון ויועצים פיננסיים: הכנסות, חובות ועסקאות שעוד לא הוכרזו.
- עובדי ציבור: הפרטים האישיים של האזרחים שהם משרתים, והחלטות שעוד לא פורסמו.
- חוקרים: נתוני משתתפים ותוצאות שלא פורסמו, שחלים עליהם אישור של ועדת אתיקה או הסכם סודיות.
המשותף למקצועות האלה הוא שהמידע בטיוטה שייך למישהו אחר. סומכים על הכותבים שישמרו עליו, ולא פעם הם מחויבים לכללים לגבי מי רשאי לראות אותו.
מה הסיכון בפועל
הסיכון הוא לעיתים רחוקות שמישהו בחברת כלי כתיבה רוצה לקרוא את הרשימות שלך. הסיכון הוא שעכשיו קיים עותק מחוץ לשליטה שלך. בהתאם לכלי, למסלול ולהגדרות שלך, העותק הזה עשוי להישמר, להישאר לזמן מה, להיבדק על ידי עובדים לאיתור שימוש לרעה או לשמש לשיפור מודל. הפוסט שלנו על האם כלי כתיבה מבוססי AI מתאמנים על מה שמקלידים מסביר איך זה משתנה.
ייתכן שגם בארגון שלך יש כללים לגבי אילו כלים רשאים לראות מידע מהסוג הזה. הכללים האלה קודמים לכול, מה שלא יבטיח הכלי.
שאלות לשאול לפני שמשתמשים בכלי כתיבה כלשהו
- איפה הטקסט מעובד: במחשב שלי או בשרת של מישהו?
- אם הוא יוצא מהמחשב שלי, האם הוא נשמר, ולכמה זמן?
- האם הוא משמש לאימון או לשיפור של מודל?
- מי עוד מקבל אותו, למשל ספקי אחסון או ספקי AI?
- האם אפשר לכבות משהו מכל זה, והאם הארגון שלי בכלל מתיר את הכלי?
מדיניות פרטיות צריכה לענות על ארבע הראשונות בפשטות. הפוסט שלנו על מה מדיניות פרטיות צריכה לספר לך עובר עליהן.
מה בדיקה במכשיר משנה
Private Writing Assistant בודק ומשכתב טקסט עם Chrome Built-in AI במחשב שלך. מה שכותבים באתרים אף פעם לא נשלח אלינו או לשירות AI, כך שאף עותק של הטיוטה לא מגיע לשרת של מישהו אחר. נתוני שימוש נשלחים אלא אם מכבים אותם, והם אף פעם לא מכילים את הטקסט שלך. בעמוד איך זה עובד מפורט בדיוק מה יכול לצאת מהמכשיר שלך.
זה מבטל את העותק, לא את שיקול הדעת שלך. ההחלטה אם כלי עומד בכללים של הארגון שלך היא של הארגון.
משאירים את הטיוטה הסודית הבאה במחשב שלך בזמן שבודקים אותה: כדאי לנסות את Private Writing Assistant.